<h1>מחזור ויטרי סימן קנ"ה</h1>
<h2>דף קיט:</h2>
ערבי שבתות מתפלל אדם מנחה כהילכתה ואינו נופל על פניו לבקש רחמים ושליח ציבור פותח ברכו. ופורסין על שמע כשאר ימות החול. פורסין לשון ומברכין כי הוא יברך (את) הזבח (שמואל א' ט') מתרגם ארי הוא יפרוס ית נכסתא. אלא כשמגיע להשכיבנו כי אל מלך חנון ורחום אתה. או' ופרוס עליו סוכת שלומיך ועל ירושלים עירך. ברוך אתה י"י פורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישר' ועל ירושלים. אמ' שמואל [ברכות מ"ט ע"ב] אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל. ר' מאיר בר' יצחק שליח ציבור מוורמייזא דקדק שצריך לומר עלינו ועל כל עמו ישראל שאז כוללינו עם כל עמו ישראל. שאם יאמר עלינו ועל עמו ישר' משמע שאין אנו בכלל עמו ישר'. וכן ניהג לומר בציבורו בוורמייזא. ורש"י אמ' יישר. וכן עיקר. ואו' בלחש. ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם, ביני ובין בני ישראל, אות היא לעולם כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. וביום טוב אומ' וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל. קדיש עד דאמירן. ועומדין כל העם איש על מקומו ומתפללין בלחש ז' ברכות אבות וגבורות וקדושות השם. ת'. שנינו בשבת פ' כל כתבי הקודש א' רב ואיתמי' ר' יהושע בן לוי אפי' יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומ' ויכולו. אל תיקרי ויכולו אלא ויכלו. ביני ובינך כיליתים שמים וארץ. הילכך צריך לכל יחיד לומר באתה קדשתה וכן כתוב בתורתך ויכולו השמים ויברך אלהים וגו'. כולה פרשה כדאית'. כך קיבלתי ממורי ר' יו"ט. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו. פי' הקונטרס ברכו במן לכופלו בששי לחם משנה וקידשו במן שלא היה יורד בו. ויש תימ' שהרי גם ביום טוב לא היה יורד המן. דאמרי' שבת לא יהיה בו לרבות יום הכיפורים וימים טובים. ומצאתי בב"ר. ויברך אלהים את יום השביעי במה ברכו שאין נר של שבת כבה מהרה כשם שכבה בחול. ויקדש אותו. במה קידשו תני ר' בשם ר' נתן קדשו בברכה מיכן אמרו מקדשו על הכוס בכניסתו. ר' אלעזר בנו של ר' יוסף או' קדשו בנר ובי היה מעשה. פעם אחת הדלקתי נר לשבת והיה דולק והולך עד מוצאי שבת. ולמוצאי שבת מצאתי אותו מלא שמן ולא חסר כלום. אין לתכוף בתכיפה אחת לשמך תכלית. שהרי אין תכלית וסוף לשמו הגדול ונמצא מחרף ומגדף. וצריך להפסיק בין לשמך לתכלית. ת'.
<h2>דף קנ:</h2>
ומי שצריך לעשות מלאכה במוצאי שבת קודם שיתפלל צריך לברך ברוך המבדיל בין קודש לחול ואחר כך עושה מלאכה. דא"ר אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אלעזר בר ינאי [שבת ק"נ ע"ב] אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם (שיתפלל) [שיבדיל]. וכי מבדיל מזכיר אזכרת השם ומלכות בד"א קודם שיתפלל. אבל לאחר שהתפלל כיון שהבדיל בתפילה אינו צריך לברך קודם מלאכה ואעפ"י [שלא] הבדיל על הכוס. ועל הנר שמדליקין בבית הכנסת במוצאי שבתות. נר' למורי שאין מברכין עליו וצריך להביא נר אחר לברך עליו מפני שאותו נר עשוי לכבוד והילכך אין מברכין עליו. ומוקמי' לה בברכו' [נ"ג ע"א] בדאיכא אדם חשוב. ומיהו היכא דלא מדלקיה אלא משום אימתא דגנבי ולא משום כבוד מברך עלי' ופעמים שאו' מורי כגון אנו אין מדליקין לכבוד אלא להאיר שאילו היה לנו אור הלבנה נכנס לבית הכנסת יפה ומאיר יפה (דיים) [דיינו] והואיל שכן להאיר נעשה ומברכין עליה. והנוהג להביא נר אחרת לשם אורה ומברך עליה מנהג יפה הוא וישר כוחו.
